 |
 |
 |
חתולה מיוחמת
כתבה: אורות
אני אוהבת מאד להשוות ביני לבין חיות אחרות. הרי אין ויכוח שכולנו ילדי הטבע, החיות והאדם וגם האשה.
אז זה לא חסר הגיון להשוות, ואולי להסיק מסקנה פה ושם.
למשל, אני מסתכלת על החתולה המיוחמת שלי.
הסתכלתם פעם בחתולה מיוחמת?
החתולה המיוחמת שלי מיללת ורצה לחלון להשקיף אל הזכרים שמתגודדים שם למטה.
אחר כך היא רצה אל הדלת. ואז היא רצה לחלון אחר, כי הבחינה בזכר חדש שהתקרב לחבורה.
ושוב היללות האלה שלה, עד שאי אפשר יותר ואני פותחת לה את הדלת.
היא עפה החוצה ואני רצה מהר אל החלון לראות מי יזכה בה. וגם שאדע אחר כך מי האבא.
ברגע שהיא יוצאת מפתח הבית, חבורת הזכרים הופכת לחבורה הלוחמת, היללות הופכות לצריחות
מזרות אימים וענן אבק עולה השמימה.
הנסיכה שלי רובצת בצד, בתנוחת כפיפה קלה, מתבוננת במתרחש בערנות.
ואז מתוך ענן האבק יוצא לו חתול אדמוני יפה עיניים, ומתקרב בנמרצות אל נסיכתי.
היא נעמדת זקופה, הוא מניח את כפו על גבה, ו....היא נושאת רגליים כמו כנפיים
ומתעופפת משם ישר הביתה. הוא חוזר עצבני אל המלחמה.
שעה קלה עוברת ושוב היא מתחילה לילל ולהתרוצץ בבית.
אני לא מבינה למה היא רצה הביתה קודם, מהו הדבר שהבהיל אותה.
אולי האדום הזה לא מצא חן בעיניה....
בחוץ מתגברות שוב הנהמות. אני מציצה יחד איתה ורואה בחור חדש שהגיע.
האפור מנומר הזה, מהזבל.
אני מכירה אותו, ערמומי אחד. אבל נראה יפה.
גם הנסיכה מגלה התלהבות אז שוב אני פותחת לה את הדלת. ורצה לראות מה יהיה.
נו.....הכל אותו דבר.
מלחמה, ענני אבק, שאגות, יללות מפחידות.. ומי מגיח מנצח? הערמומי המנומר. ההוא מהזבל.
אני שמחה בשבילה, היא הרי התלהבה ממנו.
כפו על גבה, היא מסתובבת ונותנת בו מבט, והופ! היא עפה שוב ישר הביתה, נוחתת על המים שלה,
לוגמת משהו ונמרחת בפינתה באפיסת כוחות.
מה לעזאזל קורה לה, אני תוהה.
והדרמה נמשכת ארבעה ימים! כן, ככה היא משגעת אותי ואותם.
מיללת, רוצה, יוצאת החוצה,
מגיע גיבור המלחמה והיא בורחת.
כבר חשבתי שיש לי נסיכה עם הפרעה,(זה לא נדיר אצל חתולים) או אנינה באופן חולני.
והתרגלתי למהלכים האלה של פתיחת הדלת, הצצה קלה החוצה וחוזר חלילה.
אחר הצהרים של היום הרביעי קרה דבר.
הנסיכה המיוחמת ראתה את החבורה הנלחמת ורצתה החוצה.
היא מתקרבת אל הזכרים הגועשים, והאדום הזריז והחזק מגיח מתוכם,
בבטחון מתקרב אליה, מניח את כפו על גבה ומשתהה רגע קל.
הנסיכה מפנה את ראשה אליו, מחככת את צוארה בצד בטנו הלבנה, ולא זזה משם!
הוא מקרב את פיו אל עורפה ותופס בה בשיניו. כפו השניה מתייצבת על גבה.
עכשיו היא זוקפת את אחוריה אל על ולא זזה! הוא ממשיך להתארגן,
מתקרב בכפותיו האחוריות, מיטיב את אחיזתו בעורפה, מעביר את הקדמיות אל צידי בטנה, ו..כן. הם עושים זאת.
אנחת רווחה עמוקה נפלטה מפי. הייתי כבר כל כך מתוחה מהסיפור הזה.
שלוש שעות הם בילו יחד עד שהיא שבה הביתה.
שלוש שעות שבהן היה לי זמן לחשוב.
למה היא לא רצתה אותו כבר בהתחלה?
מה היו הארבעה ימים האלה עד שהיא רצתה?
תגידי, אמרתי לעצמי:
ואת, ישר את רוצה?
בחור חדש כבש את ליבך הוא מוכן ומזומן למיטה. אבל את, את אומרת לו ביללות שלך - חכה רגע. תן להתרגל.
תן להכיר מקרוב את הריח. את המבט. את המראה. את הקול.
אל תתנפל.
אמנם כבשת את לבי ואתה קסם ואני רוצה אותך מהשניה הראשונה,
אבל לא במיטה! חכה רגע.
תכף אני גם ארצה. תן לי רגע להתרגל אליך.......
זה הכל ..... נו? אל תידחף לי ככה. קצת זמן.....טוב?
טוב, יאללה בוא כבר.
כתבות נוספות:
|
|
 |
|
|
כל הזכויות
שמורות ל: 
עיצוב בניה ותיפעול האתר:
 |
|
|
|